יש עתיד למפד"ל? 

אבא שלי תמיד היה אומר לנו דבר כזה, "אם אתה רוצה לדעת לאן אתה הולך, תסתכל תמיד מאיפה אתה מגיע".
אני לא היחיד ששואל את עצמו את השאלה הזאת לאחרונה, יש עם שלם ששואל את השאלות האלו, וגם בציבור הדתי לאומי שואלים את עצמם את זה, יש עתיד?

מעט היסטוריה:

המפד"ל הוקמה כגוף של ועד הפועל המזרחי, אשר מזוהה עם תנועת בני עקיבא (בעיקר בעשיה)

בשני העשורים הקודמים עברה המפד"ל שינוי מאוד גדול ומפלגה שבעיקרה יוצאי "ההגנה" , עובדי אדמה, והעשייה הציונית עומדת לנגד עיינה היא הפכה למפלגה ללא דרך שרק החינוך של "הילדים" שלה חשוב להם, הפכה למפלגה שאיבדה את שמה ואת המוניטין שלה ומעל הכל את הצורך שלה בקרב הציבור שלה שמצא לו אלטרנטיבות אחרות (איחוד לאומי, ליכוד וישראל ביתנו)

הווה:

כיום המפד"ל נחלקת בין הנאמנות ל"ארץ ישראל" ובין הנאמנות שלה ל"הצלחות"שלה מהעבר (ההסדר,הממ"ד וכדו') 

אחת הסיבות שהשר הרשקוביץ לא היה נוכח בעת ההצבעה על חוק ההסדרה , זה ככל הנראה סיכום והבטחה לחזק גם את ההתיישבות (ידוע לכל) וביעקר לא לפגוע בישיבות ההסדר ולהגדיל את התקציבים עבורם (הערכה ולא לפי מקור מהימן)

המפדל מיצג כיום ציבור שרובו נמצא בישובים "הבורגנים" וכן בערים אשר בהם יש ריכוז אוכלוסיה גדול של חובשי הכיפות הסרוגות (גבעת שמואל,רעננה,רמת-גן)

המפד"ל הפסידה את הציבור הלא דתי אשר בעבר היה חלק מהאידאולוגיה שלה וכן חלק מהעשיה של הפועל המזרחי.

בעשור האחרון מאז ההתנתקות, המפד"ל פגעה בעצמה גם מול הציבור שכביכול אותו יצגה תמיד וזה אנשי ארץ ישראל והגרעין הקשה של מפעל ההתישבות.

הצעת חוק ההסדרה (חוק מיותר לכשעצמו למי שקרא את דברי בג"צ) הגיע מהמפד"ל אבל היא נועדה באמת ליצור הון פוליטי על   מנת לסחוף חזרה את הגרעין הקשה של ההתישבות אשר עבר ל"איחוד הלאומי" ולאחר החיבור עם ה"בית היהודי" חששו ליצוגם.

יש עתיד?  כן,נפתלי בנט.

אני חייב להודות,אני לא אחד שמתחבר למישהו בצורה מלאה, ולרוב אני גם לא כזה שתולה את יהבו בזכות הצלחה של אדם כזה או אחר.

נפתלי בנט- מנהיג?

אבל במקרה של בנט יש משהו אחר, הוא מחזיר אותי ואת הראיה שלי כלפי המפלגה הזאת לעבר שלה, כן יש פה אדם כריזמטי איש עשיה ואיש עבודה (יזם הייטק) מלח הארץ, יוצא יחידה מובחרת (מטכ"ל) שמבין שדרך הקיצון אולי תביא לו עוד קצת מנדטים אבל אפס יכולת לעשות משהוא.

בנט כרגע יוצר את מעמדו בתוך המפלגה וחשוב יותר בתוך הציבור כמנהיג. דבר שהרבה זמן לא היה לציבור הזה, האחרון שהנהיג את הציבור באותה כריזמה הוא זבולון המ"ר ז"ל, שהבין את הדברים האלו לפני כולם. ומיתן את דעותיו לאחר כניסתו לתפקיד שר.

בנקודה הזאת כאשר יש מנהיג לציבור מתחיל לו הפריימריז לרשות המפלגה.

כל המתמודדים מול בנט לראשות המפלגה חוששים רק מזה שהוא נתפס כמנהיג והם מעולם לא היו כאלו, כאשר היו"ר הנוכחי (הרשקוביץ) הוכנס לראשות המפלגה על מנת להשתיק כמה עסקנים של אורלב במפלגה- אגב די מעניין לאות את אורלב מי שהכניס את הרשקוביץ למפלגה מתמודד מולו לראשות המפלגה- אותו הרשקוביץ אשר לא עשה יותר מידי בזמן כהונתו ואפילו לא הצליח לקבל את תיק החינוך לידיו, תיק אותו המפד"ל היתה בטוחה שיהיה שלה.

אורלב אשר מנסה בבחירות האלו בכל כוחו לגייס אנשים נוספים, ראה שהדבר הצליח להרבה דרך הרשתות החברתיות השונות ומשם הוא פועל, ושוב מגייס עסקנים (זיסר,זלצר ועוד) מנסה לדגדג את הרגש עם דיקשטיין ומפונה גוש קטיף.

אבל חוץ מזה מנסה להסתמך על הציבור הוותיק של המפלגה הזאת שלא כל כך אוהב שינוים אבל מהצד השני גם לא מביא מתפקדים חדשים.  אורלב רחוק עדין מלהיות מנהיג של ציבור, הוא נתפס יותר כעסקן פוליטי.

בנט לא יכול לנוח על זרי הדפנה ולהיות בטוח בעצמו, יהיה לו מאוד קשה לשנות את התפיסה של הגרעין הוותיק של המפלגה ולשם זה נראה שהוא עדיין מפחד להיכנס, הוא חייב לשנות תפיסה ובמקביל לטיולים שהוא מוציא פגישות עם בני נוער כאלו ואחרים, הוא חייב לרתום אליו גם לפחות 2 קהילות מוותיקי המפלגה וזאת על מנת לערער את מצבו ל אורלב מולו.

המאבק האמיתי.

כצל'ה המאבק האמיתי של בנט

אבל המאבק האמיתי של בנט הוא לא אורלב ולא הרשקוביץ אלא כצל'ה ואנשי האיחוד הלאומי.

גם בנט כמו כולנו רואה את הסקרים האחרונים, כשתי מפלגות שונות לאיחוד הלאומי יש יותר מנדטים מאשר לו, גם אם יהיה איחוד (ובבלוג זה ציינתי שאני מקווה שזה לא יקרה) באם נחזור לעבר הרחוק זה אותו מאבק בין הלח"י להגנה , איזו דרך היא הנכונה והצודקת, בנט חייב להעביר את המסר בצורה הברורה ולא לאנשי המפלגה אלא לציבור הבוחרים של האיחוד הלאומי שדרך הקיצון הם לא ישיגו כלום, שבדרך הזאת הם זורקים את הקולות שלהם עבור אנשים שלא עושים בהם שימוש בכלל.

המאבק בין סדרי העדיפויות בתפיסת העולם, הוא המאבק הקשה ביותר של בנט, וחשוב לציין שכל קודמיו כשלו כישלון גדול בזה.

הוא צריך לתת סדר יום מדיני-חברתי-כלכלי-ציוני דתי, לשדר לציבור שהוא לא פה כדי להנהיג אותם רק, אלא כדי להוביל את כלל הציבור, להסביר לציבור שעד היום דאגו רק לתחת שלו (מדובר רק על הכנסת) , שהמפלגה הזאת תדאג גם לשאר החברה, בידיעה שדבר כזה יפגע אולי בתפיסת העולם של חלק מהם, אבל פה יש תמונה גדולה יותר מהם!.

בנט התחיל טוב בכך שהציג מצע כלכלי חברתי בעיתון דה מארקר, אבל יש לו עוד דרך ארוכה לעשות כדי להצליח במשימה הזאת.

אבל למזלו הוא מכיר כבר מה זה אומר משימת אב שבשבילה צריך לעשות אין ספור משימות בן.

המצב כיום מראה שהמפדל יכולה לגנוב את ההצגה בבחירות הבאות ולפגוע הן בישראל ביתנו והן בליכוד ולהוות כפקטור רציני בתהליך .

מועצת יש"ע במגרש הכלכלי

בשבועות האחרונים השמאל (המדיני) מנסה לקשר בין הנושא החברתי לנושא המדיני, בהצהרות על כך שהכסף של הציבור הולך להתנחלויות ולא למקומות הנכונים, לגל הנוכחי הצטרפו בכייף כל העיתונים הכלכלים בפרסום כתובות תחקיר על הנושא (כלכליסט ודה מארקר)
השמאל הישראלי החליט לשנות את "המגרש" בויכוח מול הימין למגרש הכלכלי, אחת הסיבות לנושא זה שהימין בארץ לא נוגע בכלל בצד הכלכלי והחברתי ובכך הוא נישאר חשוף למתקפה מצד ארגונים חברתיים.   העניין תפס את מועצת יש"ע ואת הימין לא מוכנים בכלל.

השבוע קיבלתי מייל ממועצת יש"ע המציג עמוד עמדה שלהם בנוגע לעניין הכלכלי, שבעיקרו מנסה לענות על הטענות הכלכליות שמציג השמאל, אבל בטענה שגם השמאל גרם לנו להוצאות גדולות, ראו את כל ההוצאות על ההתנתקות וכדו' אוסלו והפיגועים הנלווים, גדר ההפרדה ועוד.
בקיצור מועצת יש"ע מעדיפה לתקוף באופן ילדותי מאשר להציג את התמונה הכלכלית הנכונה מבחינתם.
כרגיל מועצת יש"ע ממתינה שמישהו ירים את הכפפה ויעשה בשבילם את העבודה.

איך ניתן לשכנע את הציבור שהכסף באמת לא הולך להתנחלויות במקום אליו?

מועצת יש"ע חייבת לצאת בהקדם במסע הסברתי נרחב להבהיר לציבור הרחב וכן לעצמה שההתיישבות לא פוגעת בציבור הרחב, אפילו אולי להתחיל מחאה חברתית שתבוא ממנהיגי התנחלויות אשר אליו יצטרפו (אני מקווה) ראשי המחאה החברתית.

דני דיין- חייב להנהיג ולשנות תפיסה

אבל הם מפחדים, לצאת "נגד" ראש הממשלה, הם חוששים יותר לעצמם מאשר מה הציבור חושב עליהם, לפעמים הם מעדיפים את חוסר האהדה של הציבור, ואולי נכון יותר להגיד את השנאה של הציבור על פני להגיד את האמת.

מועצת יש"ע חייבת לצאת מהקיבעון שלה ולהתחיל לייצג את עצמה ואת התושבים שלה ולא רק את ראש הממשלה.
חבל ראש המועצה עסוק ב להיות הראשון שמפרסם מאמר בעיתון אמריקאי חשוב (שגם זה חשוב לכשעצמו) אבל כאשר הציבור בישראל שוב חוזר להיות נגד הציבור שלו הוא לא מסוגל לתת הסבר פשוט למה הוא מקבל יותר כסף מאדם בתל אביב? למה המחאה החברתית שייכת גם לציבור שלו?
השאלות האלו הם לא שאלות סתמיות שיחלפו עם הזמן, אלא הציבור מתחיל להבין שאולי באמת הכסף שלו הולך לאנשים אחרים, והצד השני שותק אז אולי זה נכון?

הטעונים שהועלו בכל אחד מאתר הכלכלה, הם טעונים חשובים ונכונים הרי הנתונים היבשים מציגים נתון שבו ההתיישבות מקבלת הרבה יותר מכל מגזר אחר, אבל צריכים להסתכל באופן מלא על ההתיישבות ביו"ש.
באתר "כלכליסט" פורסמה כתבה אשר מחלקת את עוגת התקציבים אשר מקבלים התושבים ביו"ש, כאשר מדובר על 10.1 מליארד שקל, אך לא מצוין אם זה לשנה אחת או לכמה שנים.
חשוב לציין שמי שרואה את תחילת הכתבה מבים שהנתון הזה מטעה את הקורא ונועד לגרום לו לחשוב שההתיישבות גונבת לו כסף, הרי סך כל התקציבים שהועברו ליו"ש וחלקם גם לישובי עזה לפי ההתנתקות היו 27 מליארד שקל (משנת 1992-2011) כאשר כלולים בתקציב הזה הרבה דברים שלא שייכים רק להתנחלויות אלא לכלל התושבים הגרים באזור הן הערבים והן היהודים כגון תקציב מע"צ אשר לא סללה אף כביש חדש ב8 שנים האחרונות אלא רק תיקנה את הכבישים הקיימים אשר מהווים צירים ראשים הן לתושבים הערבים (אשר לא משלמים שקל אחד למדינה) והן לתושבים היהודים וכן כמובן לצה"ל.
החלק העיקרי בעוגה הזאת שייך למשרד הפנים כפי שניתן לראות (4.2) אבל ממה הוא מורכב ולמה הוא כזה גדול? האדם הממוצע לא שואל את עצמו.
חלוקת התקציב על ידי משרד הפנים נבנתה על ידי ו"עדת גדיש" אשר הוקמה בשנת 2004 על ידי שר הפנים דאז אברהם פורז
ולא שונתה על ידי אף אחד מהשרים הבאים אחריו (אשר חלקם היו מהעבודה וחלקם היו מקדימה) למרות שכולם ידעו שהנוסחה זו מקבלים הערבים הדרוזים והמתנחלים את התקציבים הגבוהים ביותר מול התושב היהודי מהמרכז.
יכול להיות שזה בגלל הרצון שלא לפגוע בבני המיעוטים או כל סיבה אחרת אבל כל השרים הללו והממשלות הללו נתנו הרבה תקציבים ומענקי איזון ליו"ש.
ביו"ש יש את אחוז הגבייה של מסי התושב הגבוהים ביותר, נתון שמעניק תקציבים נוספים לאזור כמו כן יו"ש מוגדרת כקו עימות כמו ישובי הצפון ועוטף עזה ובגלל זה זכאים ל4% נוספים בחישוב הכללי.

החינוך שצמח בכ 272% כפי שצוין בכתבה אבל לא צוין שכלל האוכלוסייה בשטחי יו"ש צמחה בכ 5% בשנה האחרונה פי שתיים מהצמיחה של האוכלוסייה במרכז- דבר זה גם הביא לגידול בצורך בבניה והרחבת יישובים.

ציינתי כאן מספר קטן של דברים, אבל מועצת יש"ע חייבת לקחת את כל הטעונים שהעלו מולה ולהתמודד איתם אחד אחד במגרש החדש שנוצר.

לסיכום הדברים, חשוב שמועצת יש"ע תשנה את התפיסה שלה בזמן הזה "ויפה שעה אחת קודם" ותציג את הדברים בשקיפות מלאה רק לטובתה.

תתפקדו!

בדיונים רבים בשבוע החולף, הגעתי למסקנה אחת- אתם רוצים שמשהו ישתנה כאן? תיקחו אחריות ותתפקדו, לא משנה לאיזו מפלגה ימין,שמאל או מרכז, העיקר שתתחילו לקחת אחריות- אל תבכו תעשו!

למה להתפקד?

הרבה שואלים את השאלה הזאת, בשביל מה? מה זה משנה אם אני מתפקד או לא הרי אני בסוף הולך להצביע.
האחריות לא מסתיימת באם הצבעת או לא הצבעת בבחירות- כאשר הנתון הוא שבבחירות האחרונות לא הצביעו יותר מ 800 אלף איש (ותודה לפרולטר על הנתון), כך שלמעשה אותם אנשים שלא הצביעו הם אלו שהעלו את ביבי לשלטון.

דברים זהים ניתן למצוא במפלגות כאשר, כולנו יודעים שמי שיושב בכנסת, לא כולם ראויים לשבת שם יותר ממני וממך, הם פשוט היו שם בזמן הנכון ובמקום הנכון.
אז אולי תתחילו לקחת את האחריות לידיים? תיכנו למפלגה,תצביעו לאנשים שלפי דעתכם יציעו את דעתכם הלאה, תגרמו לפוליטיקה לעבוד בשבלכם ולא עבור עצמם, תגרמו לכך שהמפלגות יתחילו לחשוב על העם ועל דעתו ולא רק על מרכזי הכח במפלגה שמביאים מצביעים ומתפקדים חדשים.
עצם התפקדות של כמה שיותר אנשים נוכל למזער את העסקנות שיש במפלגות, נגרום לחברי הכנסת לרצות להיפגש עם כל אחד ואחד מאיתנו, אמר את זה יאיר לפי בראיון לערוץ 2, שאם צריך הוא יעבור בית בית, למה שרק הוא יעשה את זה?

התפקדות אינה אומרת שפתאום אתם אנשי הפוליטיקה והיא תשאב אתכם פנימה, אלא פשוט בעצם ההתפקדות כך תתרמו יותר לעצמכם, הקול שלכם ישמע יותר, תתרמו למדינה ולפוליטיקה בכלל, לא נראה סתם אנשים שיושבים בלא מעש (מיעוט אבל קיים).
כאשר אתה לא מתפקד ולא לוקח אחריות אז אתה גורם באופן ישיר לכך שאנשים מסוימים נמצאים בכנסת.
כדאי להבין מה המשמעות לדבר, האנשים האלו מקבלים את המשכורת מאיתנו, לא תרצו שיעבדו גם בשבלכם?
אותם אנשים צריכים לשרת אותנו, ולא משנה היכן הם יושבים בקואליציה או באופוזיציה, בכל מקום הם צריכים לשרת את הבוחר שלהם, ואם הם לא יעשו כך אז בבחירות הבאות באותה מפלגה או ח"כ לא יבחר.

אז שיהיה לכם יותר נוח להתפקד וללא מאמץ מיוחד (לרוב עלות קטנה שנתית) להלן רשימה חלקית של מפלגות ולינק להתפקדות הסדר אקראי!

ליכוד, העבודה, הבית היהודי, מר"צ, האיחוד הלאומי, קדימה

למפלגת יש עתיד- אין עדין התפקדות מקוננת.


ואם אתם לא בטוחים מה אתם מחפשים תכנסו לאתרים תקראו תבינו תפנימו ותתפקדו.

טובים השניים?

"האם האיחוד הלאומי והבית היהודי יתאחדו?" , אחד הדברים והשאלות שמדוברות כמעט כל הזמן בבתי הכנסת של הציבור הדתי לאומי.  את התשובות אפשר לחלק כמעט באופן מובהק לפי השאלה לאיזה בית הכנסת נכנסת באותו רגע.
כרגיל אצל הדתיים כל מסע הבחירות מתנהל בעלוני השבת השונים, ואם אתה רוצה לדעת מה קורה הכל נמצא שם.

אצל רוב הציבור תשמע את אותה תשובה, "הלוואי שזה יקרה כבר", כאשר הם רואים את איחוד השורות במחנה המפולג שנקרא ה"דתי לאומי" ואולי זו התקווה להצלחה גדולה יותר בכנסת הבאה.

אחד המצטרפים שדוגל במהלך הזה באופן ברור, זהו נפתלי בנט שמצהיר, שמפלגה מאוחדת ברשותו תגרוף כ 10 מנדטים בבחירות הקרובות וכי הוא לוקח לפחות מנדט אחד מהליכוד ומנדט אחד מליברמן. הצטרפו אליו קצת באיחור הרבנים המרכזים של הציבור הזה בקריאה לאיחוד זה.

כרגע אנחנו שומעים יותר על האיחוד הזה מהצד של הבית היהודי וזה די מובן, בסקרים האחרונים צופים לו 4 מנדטים בלבד כאשר האיחוד הלאומי צפוי לקבל כ 6 מנדטים (ללא שום קשר לאיחוד).
הפעם היחידה ששמענו מהאיחוד הלאומי בנושא זה הכעס על יו"ר ועדת המפקד שקרא להם להתפקד לבית היהודי ולהתמודד דרך שם ללא איחוד בפועל, אלא ביטול האיחוד הלאומי לגמרי.

הבית היהודי מסונוורים מכמות המנדטים הצפויים.

טרופר (יו"ר המפקד) מבצע את המהלך הזה לא בגלל שהוא לא רוצה לאחד את הציבור הזה, אלא הוא מבין דבר מהותי.
איחוד כזה ייצור דמוקרטיה כמו בליכוד ששם ה"פיגלינים" מתחזקים על חשבון הרוב השפוי.

טרופר- אתר כיפה

דבר זה יכול להיות גם בבית היהודי, כאשר הרוב הפעיל יהיה זה של האיחוד הלאומי ולאט לאט הם ישתלטו על המפלגה.
טרופר מבין באמת מיהו הציבור שלו, אנשים מבוגרים מהמרכז שממשיכים להתפקד כי זה משהו קבוע שכבר קשה לשנות, זה לא ציבור שיצא לרחובות ויתחיל לפקוד אנשים חדשים וינסה להיות הרוב הדומננטי במפלגה כזאת.
ומהצד השני, הציבור של האיחוד הלאומי, זהו יותר נוער וחברה צעירים שמתחבר להצהרות והכרזות על נושא ארץ ישראל השלמה,זהו ציבור שירוץ ויפקוד ויעשה הכל כדי להשליט את דעתו על כלל המפלגה המאוחדת.
טרופר ודומיו מבינים שאת ההצלחה והעשיה של הבית היהודי (הייתי מעדיף שיחזרו לקרוא להם שוב מפד"ל) לא ניתן לבצע במפלגה מאוחדת שכזאת.

נכון מדברים על כמות מנדטים מאוד גדולה (הפעם האחרונה שעברו את 10 המנדטים היה בשנת 1977), אבל מי שעושה את המתמטיקה הפשוטה רואה שבאמת אין כאן שינוי (ראה נתוני הסקרים האחרונים 6 לאיחוד הלאומי ו 4 לבית היהודי)  זה איחוד על מנת ליצור כוח מול מרכיב הממשלה שיהיה, אבל אתם רואים את בנט יושב עם בן ארי? את אורבך עם כצ'לה? שתי מחנות אשר לא רק שלא מסכמים אידאולוגית אלא יורדים אחד על השני בכל זמן אפשרי.
אז בגלל מצג שווא של עוד כמה מנדטים ללכת למהלך כזה?

תוצאות אפשריות של איחוד.

לאיחוד כזה יכולות להיות כמה תוצאות שונות כאשר אפשר לחלק אותם מ GOOD CASE  ל BAD CASE.
במצב האופטימלי, הכל טוב המנדטים זורמים האיחוד מצליח והציבור הדתי לאומי מוצה לו סוף סוף את ההנגה לה ייחל תמיד (סליחה על הציניות).
מה שככל הנראה יקרה זה שהבית היהודי כרי מפד"ל יהפוך למפז"ל באופן סופי ,הכוח יהיה בידיים של בן ארי וכצל'ה, כאשר רוב הקולות יבואו מהם ויהפכו את הבית היהודי ממפלגה הנוטה להיות סוציאל דמוקרטית  למפלגה שעיקר עיסוקה זה ארץ ישראל השלמה ואיך מעיפים את הערבים מכאן.
המפסידה הגדולה של איחוד כזה תהיה רק הבית היהודי!

אז מה צריך לעשות?

כמישהו שגדל לתוך המפד"ל ותמיד ראה במפלגה הזאת כסוג של בית הן מצד התפיסה הימנית והערכים עליהם נבנתה, והן מצד תפיסתה הכלכלית והחברתית אותה ייצגה (סבא שלי היה יו"ר הפועל המזרחי שנים רבות).
הבית היהודי חייב לחזור אחורה, לחזק שוב את הפועל המזרחי, להפוך אותו למשהו דומיננטי בחברה הישראלית ולא רק במגזר הדתי, לחזור להיות אנשי חינוך יציבים ואנשים אשר מניפים את דגל הנושא החברתי ומעל הכל להכניס זרם צעיר למפלגה שיוכל לסחוף אחריו את הנוער שלה.
הם חייבים להתנתק מהרבנים של הציונות הדתית, לא ניתן לנהל מפלגה.כאשר הרבנים נושפים בעורפך על החלטות כאלו ואחרות. יש להתייעץ אתם מבחינה הלכתית על המהלכים אותם רוצים לבצע אבל לא לתת להם לנהל את המפלגה.


אז בשורה התחתונה להתאחד? התשובה שלי פשוטה מאוד  לא!

הגרוש ללירה

כידוע לכם אני לא איש מפלגת העבודה וגם לא אחד שנמנה על בוחריה,הדברים נכתבים לאחר הודעה של נתניהו ושטייניץ על גל התייקרות נוסף, ואני כל הזמן חושב איך שוב הם עושים ככל העולה על רוחם מבלי לחשוש לכיסא שלהם.
נכון אנחנו מדינה דמוקרטית אבל אי אפשר שבדמוקרטיה יהיה כל הזמן מנצח אחד, שלא חושש לגורלו בגלל שאין לו יריב הגון שיכול לאיים עליו פוליטית.
התחזקות מפלגה נוספת אשר יכולה להנהיג את העם תהיה טובה בעיקר לנו העם, יהיה בידנו כלי לאיים על הממשלה.
ולא כמו שקרה שלאחר האמירה של שלי יחימוביץ על הקדמת הבחירות לא שמענו דבר מהממשלה, ולא בגלל שהם לא ידעו מה להגיד, אלא בשביל מה להגיד? 

אז מה חסר למפלגת העבודה?

כל הזמן מדברים על מי יכול לעמוד מול נתניהו בבחירות הבאות, כרגע כולנו יודעים שאין מועמד מבטיח שיכול להתמודד מול נתניהו והעידו על כך הסקרים האחרונים (סופ"ש האחרון) שאפילו הגדילו לעשות ולבחון מי יכול להיות ראש מששלה, ושם שוב ביבי לוקח בגדול.


אז מה חסר למפלגה שמתיימרת להיות האלטרנטיבה לשלטון והמפלגה השנייה בגודלה?
יש כאלו שינסו להצביע לגבי היו"ר של המפלגה שהיא לא חזקה מספיק כדי להתמודד מול נתניהו, אבל היא זו שהביאה את המפלגה למס' המנדטים שצפויים לה בסקרים, אז איך זה מסתדר?


יחימוביץ השיבה למיפלגה הרבה מהקסם שעטף ותה בשנות ה 40 וה 50 עוד בגלגול שלה כמפא"י.
הן בדעות והן בהתנהלות המפלגה, בכך שחיזקה את הגישה הסוציאל דמוקרטית, אבל לא נכנעה ללחץ העם להנהיג מחאה שרק התימרה להיות כזאת.
בכך שהיא מובילה הן בדעותיה והן במעשיה למען העובדים ולמען השכבות החלשות, אבל מהצד השני נשברת מול עייני וחבריו אשר מנהלים את ההסתדרות לא בצורה שהיתה צריכה להתנהל.

שלי יחימוביץ

היא מחזירה את ציבור הבוחרים להאמין בעקרונות שהמפלגה שכחה ברבות השנים, את היסודות עלהם היא קמה והתבססה, יחימוביץ שינתה בעייני חלק מהציבור, בין אלו שקשורים לעבודה ובין אלו שלא, את ההסתכלות על הפוליטיקה בצורה שאותה הכרנו עד היום, היא גורמת להאמין שאפשר גם פוליטיקה אחרת.

אבל הציבור שלה מחפש מנהיג, משהו שיקח את כל הדברים האלו ויהפוך אותם לעשייה, חסר למפלגה ראש אשר יאפיל על המתחרה שמולו אחד כזה כמו בן גוריון או שמעון פרס, יחימוביץ בנתה פה מפלגה לתפארת שאולי צריכה להשאר עוד קדנציה בקואלציה כדי לבסס את העמדות שלה ולחזק את האנשים שלה ואחר כך יחזרו למרכז הבמה.


יחימוביץ צריכה להבין שיש אנשים שנעדו לבנות ויש אנשים שנועדו להוביל, היא אחת כזאת שבונה לא מובילה.
אבל בנוסף לכך היא צריכה עכשיו אחרי ששיקמה יחסית את המפלגה ואת שורותיה-(מפלגה מ 8 מנדטים להצעיד לסקרים של 20 מנדטים זה מדהים!) היא צריכה לבנות את המנהיג הבא, הזה שיחזיר את המפלגה לימים הטובים שלה.

גדולתו של מנהיג היא לדעת מתי הוא צריך לפנות את מקומו לבא אחריו.