יום רביעי, 30 ביולי 2014

הקיצון היום קיצון מאוד

אחרי תקופה ארוכה ללא כתיבה, פוסט קצר

בתקופה האחרונה אנחנו מגלים 2 צדדים בציבוריות הישראלית.
הראשונה והיפה בינהם היא האחדות המדהימה ותחושת הביחד שרוב העם שותף לה.
השניה והמכוערת , זו הקצנת יתר של שני צידי המתרס, כאשר כל אחד ואחד מנסה להראות כמה הוא יותר קיצון.
והם קמים מימין ומשמאל ללא הבדל, הצל,גדעון לוי ועוד ועוד.

עד היום תמיד ניסיתי לברוח מאותו קיצון ולטעון שהרוב השפוי הוא זה שנותן את הטון ויוצר את המציאות, אבל התקופה האחרונה (מאז חטיפת הנערים)  לימדה אותי שיעור חשוב בחיים שהמציאות היום יומית מוכתבת על ידי אותו קיצון שעושה פעולה כזו או אחרת.
לדוגמא: ארה"ב שינתה את פניה מאז שקומץ אפסי (מבחינת אחוזים) הוריד את 2 המגדלים, הקומץ הוא זה קבע סדר יום.
ישראל 1995 נרצח ראש ממשלה על ידי קומץ שקבע לנו סדר יום חדש.
גרמניה של שנות ה30 המאוחרות הנאצים היו מיעוט.
ועוד אין ספור דוגמאות לעניין.

אז מה יש לנו לעשות?
לקום ולצעוק בקול גדול לא נגד הקומץ אלא להפוך את הקול השפוי לקול הנשמע , ליצור את סדר היום על ידו ולהשתיק על ידי אמירה ברורה את אותם קיצון ולנטרל אותם מהקהלה שלנו.
האם זה יעזור? 
לא יודע אבל אני בטוח שכל אחד מאיתנו ירגיש שהוא עשה את המקסימום כדי למגר את התופעה הזאת. ובכך נחזק את הצד השפוי.

ופניה לכל אחד ואחד ובמיוחד לתקשורת, אתם אלו שיוצאים נגד התופעה אבל בפועל אלו שמחזקים אותה ויוצרים מציאות שקל לה להשתמר, תסקרו את המקרים אבל בצורה אחרת שלא תיתן מקום לתופעה להתחזק ולגדול, הרבה בעזרתכם נצליח בזה.