יום שישי, 10 באוגוסט 2012


יש עתיד למפד"ל? 


אבא שלי תמיד היה אומר לנו דבר כזה, "אם אתה רוצה לדעת לאן אתה הולך, תסתכל תמיד מאיפה אתה מגיע".
אני לא היחיד ששואל את עצמו את השאלה הזאת לאחרונה, יש עם שלם ששואל את השאלות האלו, וגם בציבור הדתי לאומי שואלים את עצמם את זה, יש עתיד?

מעט היסטוריה:

המפד"ל הוקמה כגוף של ועד הפועל המזרחי, אשר מזוהה עם תנועת בני עקיבא (בעיקר בעשיה)
בשני העשורים הקודמים עברה המפד"ל שינוי מאוד גדול ומפלגה שבעיקרה יוצאי "ההגנה" , עובדי אדמה, והעשייה הציונית עומדת לנגד עיינה היא הפכה למפלגה ללא דרך שרק החינוך של "הילדים" שלה חשוב להם, הפכה למפלגה שאיבדה את שמה ואת המוניטין שלה ומעל הכל את הצורך שלה בקרב הציבור שלה שמצא לו אלטרנטיבות אחרות (איחוד לאומי, ליכוד וישראל ביתנו)

הווה:

כיום המפד"ל נחלקת בין הנאמנות ל"ארץ ישראל" ובין הנאמנות שלה ל"הצלחות"שלה מהעבר (ההסדר,הממ"ד וכדו') 
אחת הסיבות שהשר הרשקוביץ לא היה נוכח בעת ההצבעה על חוק ההסדרה , זה ככל הנראה סיכום והבטחה לחזק גם את ההתיישבות (ידוע לכל) וביעקר לא לפגוע בישיבות ההסדר ולהגדיל את התקציבים עבורם (הערכה ולא לפי מקור מהימן)
המפדל מיצג כיום ציבור שרובו נמצא בישובים "הבורגנים" וכן בערים אשר בהם יש ריכוז אוכלוסיה גדול של חובשי הכיפות הסרוגות (גבעת שמואל,רעננה,רמת-גן)
המפד"ל הפסידה את הציבור הלא דתי אשר בעבר היה חלק מהאידאולוגיה שלה וכן חלק מהעשיה של הפועל המזרחי.
בעשור האחרון מאז ההתנתקות, המפד"ל פגעה בעצמה גם מול הציבור שכביכול אותו יצגה תמיד וזה אנשי ארץ ישראל והגרעין הקשה של מפעל ההתישבות.

הצעת חוק ההסדרה (חוק מיותר לכשעצמו למי שקרא את דברי בג"צ) הגיע מהמפד"ל אבל היא נועדה באמת ליצור הון פוליטי על   מנת לסחוף חזרה את הגרעין הקשה של ההתישבות אשר עבר ל"איחוד הלאומי" ולאחר החיבור עם ה"בית היהודי" חששו ליצוגם.

יש עתיד?  כן,נפתלי בנט.


אני חייב להודות,אני לא אחד שמתחבר למישהו בצורה מלאה, ולרוב אני גם לא כזה שתולה את יהבו בזכות הצלחה של אדם כזה או אחר.
נפתלי בנט- מנהיג?
אבל במקרה של בנט יש משהו אחר, הוא מחזיר אותי ואת הראיה שלי כלפי המפלגה הזאת לעבר שלה, כן יש פה אדם כריזמטי איש עשיה ואיש עבודה (יזם הייטק) מלח הארץ, יוצא יחידה מובחרת (מטכ"ל) שמבין שדרך הקיצון אולי תביא לו עוד קצת מנדטים אבל אפס יכולת לעשות משהוא.
בנט כרגע יוצר את מעמדו בתוך המפלגה וחשוב יותר בתוך הציבור כמנהיג. דבר שהרבה זמן לא היה לציבור הזה, האחרון שהנהיג את הציבור באותה כריזמה הוא זבולון המ"ר ז"ל, שהבין את הדברים האלו לפני כולם. ומיתן את דעותיו לאחר כניסתו לתפקיד שר.
בנקודה הזאת כאשר יש מנהיג לציבור מתחיל לו הפריימריז לרשות המפלגה.
כל המתמודדים מול בנט לראשות המפלגה חוששים רק מזה שהוא נתפס כמנהיג והם מעולם לא היו כאלו, כאשר היו"ר הנוכחי (הרשקוביץ) הוכנס לראשות המפלגה על מנת להשתיק כמה עסקנים של אורלב במפלגה- אגב די מעניין לאות את אורלב מי שהכניס את הרשקוביץ למפלגה מתמודד מולו לראשות המפלגה- אותו הרשקוביץ אשר לא עשה יותר מידי בזמן כהונתו ואפילו לא הצליח לקבל את תיק החינוך לידיו, תיק אותו המפד"ל היתה בטוחה שיהיה שלה.
אורלב אשר מנסה בבחירות האלו בכל כוחו לגייס אנשים נוספים, ראה שהדבר הצליח להרבה דרך הרשתות החברתיות השונות ומשם הוא פועל, ושוב מגייס עסקנים (זיסר,זלצר ועוד) מנסה לדגדג את הרגש עם דיקשטיין ומפונה גוש קטיף.
אבל חוץ מזה מנסה להסתמך על הציבור הוותיק של המפלגה הזאת שלא כל כך אוהב שינוים אבל מהצד השני גם לא מביא מתפקדים חדשים.  אורלב רחוק עדין מלהיות מנהיג של ציבור, הוא נתפס יותר כעסקן פוליטי.

בנט לא יכול לנוח על זרי הדפנה ולהיות בטוח בעצמו, יהיה לו מאוד קשה לשנות את התפיסה של הגרעין הוותיק של המפלגה ולשם זה נראה שהוא עדיין מפחד להיכנס, הוא חייב לשנות תפיסה ובמקביל לטיולים שהוא מוציא פגישות עם בני נוער כאלו ואחרים, הוא חייב לרתום אליו גם לפחות 2 קהילות מוותיקי המפלגה וזאת על מנת לערער את מצבו ל אורלב מולו.

המאבק האמיתי.


כצל'ה המאבק האמיתי של בנט
אבל המאבק האמיתי של בנט הוא לא אורלב ולא הרשקוביץ אלא כצל'ה ואנשי האיחוד הלאומי.
גם בנט כמו כולנו רואה את הסקרים האחרונים, כשתי מפלגות שונות לאיחוד הלאומי יש יותר מנדטים מאשר לו, גם אם יהיה איחוד (ובבלוג זה ציינתי שאני מקווה שזה לא יקרה) באם נחזור לעבר הרחוק זה אותו מאבק בין הלח"י להגנה , איזו דרך היא הנכונה והצודקת, בנט חייב להעביר את המסר בצורה הברורה ולא לאנשי המפלגה אלא לציבור הבוחרים של האיחוד הלאומי שדרך הקיצון הם לא ישיגו כלום, שבדרך הזאת הם זורקים את הקולות שלהם עבור אנשים שלא עושים בהם שימוש בכלל.
המאבק בין סדרי העדיפויות בתפיסת העולם, הוא המאבק הקשה ביותר של בנט, וחשוב לציין שכל קודמיו כשלו כישלון גדול בזה.

הוא צריך לתת סדר יום מדיני-חברתי-כלכלי-ציוני דתי, לשדר לציבור שהוא לא פה כדי להנהיג אותם רק, אלא כדי להוביל את כלל הציבור, להסביר לציבור שעד היום דאגו רק לתחת שלו (מדובר רק על הכנסת) , שהמפלגה הזאת תדאג גם לשאר החברה, בידיעה שדבר כזה יפגע אולי בתפיסת העולם של חלק מהם, אבל פה יש תמונה גדולה יותר מהם!.

בנט התחיל טוב בכך שהציג מצע כלכלי חברתי בעיתון דה מארקר, אבל יש לו עוד דרך ארוכה לעשות כדי להצליח במשימה הזאת.
אבל למזלו הוא מכיר כבר מה זה אומר משימת אב שבשבילה צריך לעשות אין ספור משימות בן.


המצב כיום מראה שהמפדל יכולה לגנוב את ההצגה בבחירות הבאות ולפגוע הן בישראל ביתנו והן בליכוד ולהוות כפקטור רציני בתהליך .

יום שני, 6 באוגוסט 2012

מועצת יש"ע במגרש הכלכלי


בשבועות האחרונים השמאל (המדיני) מנסה לקשר בין הנושא החברתי לנושא המדיני, בהצהרות על כך שהכסף של הציבור הולך להתנחלויות ולא למקומות הנכונים, לגל הנוכחי הצטרפו בכייף כל העיתונים הכלכלים בפרסום כתובות תחקיר על הנושא (כלכליסט ודה מארקר)
השמאל הישראלי החליט לשנות את "המגרש" בויכוח מול הימין למגרש הכלכלי, אחת הסיבות לנושא זה שהימין בארץ לא נוגע בכלל בצד הכלכלי והחברתי ובכך הוא נישאר חשוף למתקפה מצד ארגונים חברתיים.   העניין תפס את מועצת יש"ע ואת הימין לא מוכנים בכלל.

השבוע קיבלתי מייל ממועצת יש"ע המציג עמוד עמדה שלהם בנוגע לעניין הכלכלי, שבעיקרו מנסה לענות על הטענות הכלכליות שמציג השמאל, אבל בטענה שגם השמאל גרם לנו להוצאות גדולות, ראו את כל ההוצאות על ההתנתקות וכדו' אוסלו והפיגועים הנלווים, גדר ההפרדה ועוד.
בקיצור מועצת יש"ע מעדיפה לתקוף באופן ילדותי מאשר להציג את התמונה הכלכלית הנכונה מבחינתם.
כרגיל מועצת יש"ע ממתינה שמישהו ירים את הכפפה ויעשה בשבילם את העבודה.


איך ניתן לשכנע את הציבור שהכסף באמת לא הולך להתנחלויות במקום אליו?


מועצת יש"ע חייבת לצאת בהקדם במסע הסברתי נרחב להבהיר לציבור הרחב וכן לעצמה שההתיישבות לא פוגעת בציבור הרחב, אפילו אולי להתחיל מחאה חברתית שתבוא ממנהיגי התנחלויות אשר אליו יצטרפו (אני מקווה) ראשי המחאה החברתית.
דני דיין- חייב להנהיג ולשנות תפיסה
אבל הם מפחדים, לצאת "נגד" ראש הממשלה, הם חוששים יותר לעצמם מאשר מה הציבור חושב עליהם, לפעמים הם מעדיפים את חוסר האהדה של הציבור, ואולי נכון יותר להגיד את השנאה של הציבור על פני להגיד את האמת.

מועצת יש"ע חייבת לצאת מהקיבעון שלה ולהתחיל לייצג את עצמה ואת התושבים שלה ולא רק את ראש הממשלה.
חבל ראש המועצה עסוק ב להיות הראשון שמפרסם מאמר בעיתון אמריקאי חשוב (שגם זה חשוב לכשעצמו) אבל כאשר הציבור בישראל שוב חוזר להיות נגד הציבור שלו הוא לא מסוגל לתת הסבר פשוט למה הוא מקבל יותר כסף מאדם בתל אביב? למה המחאה החברתית שייכת גם לציבור שלו?
השאלות האלו הם לא שאלות סתמיות שיחלפו עם הזמן, אלא הציבור מתחיל להבין שאולי באמת הכסף שלו הולך לאנשים אחרים, והצד השני שותק אז אולי זה נכון?

הטעונים שהועלו בכל אחד מאתר הכלכלה, הם טעונים חשובים ונכונים הרי הנתונים היבשים מציגים נתון שבו ההתיישבות מקבלת הרבה יותר מכל מגזר אחר, אבל צריכים להסתכל באופן מלא על ההתיישבות ביו"ש.
באתר "כלכליסט" פורסמה כתבה אשר מחלקת את עוגת התקציבים אשר מקבלים התושבים ביו"ש, כאשר מדובר על 10.1 מליארד שקל, אך לא מצוין אם זה לשנה אחת או לכמה שנים.
חשוב לציין שמי שרואה את תחילת הכתבה מבים שהנתון הזה מטעה את הקורא ונועד לגרום לו לחשוב שההתיישבות גונבת לו כסף, הרי סך כל התקציבים שהועברו ליו"ש וחלקם גם לישובי עזה לפי ההתנתקות היו 27 מליארד שקל (משנת 1992-2011) כאשר כלולים בתקציב הזה הרבה דברים שלא שייכים רק להתנחלויות אלא לכלל התושבים הגרים באזור הן הערבים והן היהודים כגון תקציב מע"צ אשר לא סללה אף כביש חדש ב8 שנים האחרונות אלא רק תיקנה את הכבישים הקיימים אשר מהווים צירים ראשים הן לתושבים הערבים (אשר לא משלמים שקל אחד למדינה) והן לתושבים היהודים וכן כמובן לצה"ל.
החלק העיקרי בעוגה הזאת שייך למשרד הפנים כפי שניתן לראות (4.2) אבל ממה הוא מורכב ולמה הוא כזה גדול? האדם הממוצע לא שואל את עצמו.
חלוקת התקציב על ידי משרד הפנים נבנתה על ידי ו"עדת גדיש" אשר הוקמה בשנת 2004 על ידי שר הפנים דאז אברהם פורז
ולא שונתה על ידי אף אחד מהשרים הבאים אחריו (אשר חלקם היו מהעבודה וחלקם היו מקדימה) למרות שכולם ידעו שהנוסחה זו מקבלים הערבים הדרוזים והמתנחלים את התקציבים הגבוהים ביותר מול התושב היהודי מהמרכז.
יכול להיות שזה בגלל הרצון שלא לפגוע בבני המיעוטים או כל סיבה אחרת אבל כל השרים הללו והממשלות הללו נתנו הרבה תקציבים ומענקי איזון ליו"ש.
ביו"ש יש את אחוז הגבייה של מסי התושב הגבוהים ביותר, נתון שמעניק תקציבים נוספים לאזור כמו כן יו"ש מוגדרת כקו עימות כמו ישובי הצפון ועוטף עזה ובגלל זה זכאים ל4% נוספים בחישוב הכללי.

החינוך שצמח בכ 272% כפי שצוין בכתבה אבל לא צוין שכלל האוכלוסייה בשטחי יו"ש צמחה בכ 5% בשנה האחרונה פי שתיים מהצמיחה של האוכלוסייה במרכז- דבר זה גם הביא לגידול בצורך בבניה והרחבת יישובים.

ציינתי כאן מספר קטן של דברים, אבל מועצת יש"ע חייבת לקחת את כל הטעונים שהעלו מולה ולהתמודד איתם אחד אחד במגרש החדש שנוצר.

לסיכום הדברים, חשוב שמועצת יש"ע תשנה את התפיסה שלה בזמן הזה "ויפה שעה אחת קודם" ותציג את הדברים בשקיפות מלאה רק לטובתה.