יום שישי, 10 באוגוסט 2012


יש עתיד למפד"ל? 


אבא שלי תמיד היה אומר לנו דבר כזה, "אם אתה רוצה לדעת לאן אתה הולך, תסתכל תמיד מאיפה אתה מגיע".
אני לא היחיד ששואל את עצמו את השאלה הזאת לאחרונה, יש עם שלם ששואל את השאלות האלו, וגם בציבור הדתי לאומי שואלים את עצמם את זה, יש עתיד?

מעט היסטוריה:

המפד"ל הוקמה כגוף של ועד הפועל המזרחי, אשר מזוהה עם תנועת בני עקיבא (בעיקר בעשיה)
בשני העשורים הקודמים עברה המפד"ל שינוי מאוד גדול ומפלגה שבעיקרה יוצאי "ההגנה" , עובדי אדמה, והעשייה הציונית עומדת לנגד עיינה היא הפכה למפלגה ללא דרך שרק החינוך של "הילדים" שלה חשוב להם, הפכה למפלגה שאיבדה את שמה ואת המוניטין שלה ומעל הכל את הצורך שלה בקרב הציבור שלה שמצא לו אלטרנטיבות אחרות (איחוד לאומי, ליכוד וישראל ביתנו)

הווה:

כיום המפד"ל נחלקת בין הנאמנות ל"ארץ ישראל" ובין הנאמנות שלה ל"הצלחות"שלה מהעבר (ההסדר,הממ"ד וכדו') 
אחת הסיבות שהשר הרשקוביץ לא היה נוכח בעת ההצבעה על חוק ההסדרה , זה ככל הנראה סיכום והבטחה לחזק גם את ההתיישבות (ידוע לכל) וביעקר לא לפגוע בישיבות ההסדר ולהגדיל את התקציבים עבורם (הערכה ולא לפי מקור מהימן)
המפדל מיצג כיום ציבור שרובו נמצא בישובים "הבורגנים" וכן בערים אשר בהם יש ריכוז אוכלוסיה גדול של חובשי הכיפות הסרוגות (גבעת שמואל,רעננה,רמת-גן)
המפד"ל הפסידה את הציבור הלא דתי אשר בעבר היה חלק מהאידאולוגיה שלה וכן חלק מהעשיה של הפועל המזרחי.
בעשור האחרון מאז ההתנתקות, המפד"ל פגעה בעצמה גם מול הציבור שכביכול אותו יצגה תמיד וזה אנשי ארץ ישראל והגרעין הקשה של מפעל ההתישבות.

הצעת חוק ההסדרה (חוק מיותר לכשעצמו למי שקרא את דברי בג"צ) הגיע מהמפד"ל אבל היא נועדה באמת ליצור הון פוליטי על   מנת לסחוף חזרה את הגרעין הקשה של ההתישבות אשר עבר ל"איחוד הלאומי" ולאחר החיבור עם ה"בית היהודי" חששו ליצוגם.

יש עתיד?  כן,נפתלי בנט.


אני חייב להודות,אני לא אחד שמתחבר למישהו בצורה מלאה, ולרוב אני גם לא כזה שתולה את יהבו בזכות הצלחה של אדם כזה או אחר.
נפתלי בנט- מנהיג?
אבל במקרה של בנט יש משהו אחר, הוא מחזיר אותי ואת הראיה שלי כלפי המפלגה הזאת לעבר שלה, כן יש פה אדם כריזמטי איש עשיה ואיש עבודה (יזם הייטק) מלח הארץ, יוצא יחידה מובחרת (מטכ"ל) שמבין שדרך הקיצון אולי תביא לו עוד קצת מנדטים אבל אפס יכולת לעשות משהוא.
בנט כרגע יוצר את מעמדו בתוך המפלגה וחשוב יותר בתוך הציבור כמנהיג. דבר שהרבה זמן לא היה לציבור הזה, האחרון שהנהיג את הציבור באותה כריזמה הוא זבולון המ"ר ז"ל, שהבין את הדברים האלו לפני כולם. ומיתן את דעותיו לאחר כניסתו לתפקיד שר.
בנקודה הזאת כאשר יש מנהיג לציבור מתחיל לו הפריימריז לרשות המפלגה.
כל המתמודדים מול בנט לראשות המפלגה חוששים רק מזה שהוא נתפס כמנהיג והם מעולם לא היו כאלו, כאשר היו"ר הנוכחי (הרשקוביץ) הוכנס לראשות המפלגה על מנת להשתיק כמה עסקנים של אורלב במפלגה- אגב די מעניין לאות את אורלב מי שהכניס את הרשקוביץ למפלגה מתמודד מולו לראשות המפלגה- אותו הרשקוביץ אשר לא עשה יותר מידי בזמן כהונתו ואפילו לא הצליח לקבל את תיק החינוך לידיו, תיק אותו המפד"ל היתה בטוחה שיהיה שלה.
אורלב אשר מנסה בבחירות האלו בכל כוחו לגייס אנשים נוספים, ראה שהדבר הצליח להרבה דרך הרשתות החברתיות השונות ומשם הוא פועל, ושוב מגייס עסקנים (זיסר,זלצר ועוד) מנסה לדגדג את הרגש עם דיקשטיין ומפונה גוש קטיף.
אבל חוץ מזה מנסה להסתמך על הציבור הוותיק של המפלגה הזאת שלא כל כך אוהב שינוים אבל מהצד השני גם לא מביא מתפקדים חדשים.  אורלב רחוק עדין מלהיות מנהיג של ציבור, הוא נתפס יותר כעסקן פוליטי.

בנט לא יכול לנוח על זרי הדפנה ולהיות בטוח בעצמו, יהיה לו מאוד קשה לשנות את התפיסה של הגרעין הוותיק של המפלגה ולשם זה נראה שהוא עדיין מפחד להיכנס, הוא חייב לשנות תפיסה ובמקביל לטיולים שהוא מוציא פגישות עם בני נוער כאלו ואחרים, הוא חייב לרתום אליו גם לפחות 2 קהילות מוותיקי המפלגה וזאת על מנת לערער את מצבו ל אורלב מולו.

המאבק האמיתי.


כצל'ה המאבק האמיתי של בנט
אבל המאבק האמיתי של בנט הוא לא אורלב ולא הרשקוביץ אלא כצל'ה ואנשי האיחוד הלאומי.
גם בנט כמו כולנו רואה את הסקרים האחרונים, כשתי מפלגות שונות לאיחוד הלאומי יש יותר מנדטים מאשר לו, גם אם יהיה איחוד (ובבלוג זה ציינתי שאני מקווה שזה לא יקרה) באם נחזור לעבר הרחוק זה אותו מאבק בין הלח"י להגנה , איזו דרך היא הנכונה והצודקת, בנט חייב להעביר את המסר בצורה הברורה ולא לאנשי המפלגה אלא לציבור הבוחרים של האיחוד הלאומי שדרך הקיצון הם לא ישיגו כלום, שבדרך הזאת הם זורקים את הקולות שלהם עבור אנשים שלא עושים בהם שימוש בכלל.
המאבק בין סדרי העדיפויות בתפיסת העולם, הוא המאבק הקשה ביותר של בנט, וחשוב לציין שכל קודמיו כשלו כישלון גדול בזה.

הוא צריך לתת סדר יום מדיני-חברתי-כלכלי-ציוני דתי, לשדר לציבור שהוא לא פה כדי להנהיג אותם רק, אלא כדי להוביל את כלל הציבור, להסביר לציבור שעד היום דאגו רק לתחת שלו (מדובר רק על הכנסת) , שהמפלגה הזאת תדאג גם לשאר החברה, בידיעה שדבר כזה יפגע אולי בתפיסת העולם של חלק מהם, אבל פה יש תמונה גדולה יותר מהם!.

בנט התחיל טוב בכך שהציג מצע כלכלי חברתי בעיתון דה מארקר, אבל יש לו עוד דרך ארוכה לעשות כדי להצליח במשימה הזאת.
אבל למזלו הוא מכיר כבר מה זה אומר משימת אב שבשבילה צריך לעשות אין ספור משימות בן.


המצב כיום מראה שהמפדל יכולה לגנוב את ההצגה בבחירות הבאות ולפגוע הן בישראל ביתנו והן בליכוד ולהוות כפקטור רציני בתהליך .

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

כתיבת תגובה
האי מייל שלך לא יופיע באתר.