יום חמישי, 30 באוגוסט 2012

"אין עתיד אם אין עבר"



בן גוריון- בלי עבר אין עתיד
הכל התחיל לפני כחודש בנסיעה ברכבת לכיוון חיפה, תפסה אותי כתבה בעיתון "מעריב" שבה הוצג מכתב שנשלח מראשי מוסדות בן גוריון לראש הממשלה ולאנשי ממשלה נוספים, בו הם אומרים "לא ניתן להחזיק את המקום בתקציב הזעום הקיים, באם לא יגדל התקציב בקרוב מקומות אלו יאלצו להיסגר".
הסיפור הזה החזיר אותי שנים אחורה לטיול משפחתי שעוד היתי ילד קטן, הגענו לאחד מאתרי המורשת שלנו במהלך הטיול, כל האחים הבענו את מורת רוחנו מזה, ואז אבא שלי הסתובב ואמר "מי שאין לו עבר אין לו עתיד" וזה נחרט.
אני לא איש שמאל לא בעברי ולא בהווה, אבל חונכתי על בסיס הערכים של בן גוריון,בגין,רבין ודומיהם.
מורשת של אהבת העם והארץ שלנו וראיה אחורה כדי להסתכל קדימה, זו הסיבה לטור עמדה זה.


הצריף

הצריף של בן גוריון- שדה בוקר
בשנת 1952 הצטרף בן גוריון לקיבוץ שדה בוקר, כשנה לאחר מכן פרש מהממשלה ועבר לקיבוץ, בו עסק בעיקר בעבודת כפיים בדיר ובכתיבת זיכורנותיו, המעבר לקיבוץ היה ממספר סיבות, אשר המרכזית בינהם היא מפגש שהיה לו עם נוער חלוצי במקום שנה לפני כן, וכן הרצון הגדול שלו להתרחק ולהתנתק מתפקידו האחרון אשר ביצע.
לפני מותו ביקש להכניס לצואתו את ההוראה שביתו זה שבשדה בוקר ישאר כפי שהוא היום על תכולתו ועל צורתו, ושהבית יהיה פתוח לציבור ברחב.

בעקבות צוואתו חוקקה הכנסת חוק אשר נקרא "חוק בן גוריון" אשר מעגן את בקשה זו בצוואה וכן מוסיף עליה את פתיחת מכון לימוד של מורשתו ודאגה לביתו אשר בתל אביב , חלקת הקבר וכמובן הצריף, בחוק זה לא מובהר באופן חד משמעי מי יתקצב את הדבר, אלא מצויין (סימן ג' סעיף 14) שבכל שנה יעבירו ראשי המוסדות את התקציב שלהם לשנה הבאה אשר תחפוף לתקציב שנתי של הממשלה (הכוונה שלא יהיה פערי זמן בין התחלת וסיום התקציב בין הכנסת למוסדות) התקציב יועבר למשרד החינוך והתרבות ומשם לאישור ממשלה.
בפועל לא ברור לי עדין איך נקבע גודל התקציב בעבר, לא מצאתי לדבר רישומים וכן מספרים של גובה התקציב.
משרד החינוך עבר מס' תהפוכות בעבר, כך בממשלה ה 23 (ממשלת רבין) הופרד נושא התרבות והועבר לידי משרד המדע, ושוב בוצע שינוי בשנת 1998 על ידי נתניהו שהעביר את נושא התרבות חזרה לחינוך בשנים אלו ולאחר מכן הוחלט על ידי אהוד ברק בשנת 1999 להחזיר את נושא התרבות לשר המדע.
שינוים אלו הביאו לכך שבסוף הגוף המתקצב את מוסדות בן גוריון הוא משרד התרבות והספורט (כיום) ולא משרד החינוך, וכל זה שמוסדות אחרים הדומים למוסדות מורשת בן גוריון, כגון מוסדות מורשת בגין ומורשת רבין מתוקצבים על ידי משרד ראש הממשלה ישירות.
במהלך השנים האחרונות התקציב של מוסדות בן גוריון עמד על כ 4.8 מיליון ש"ח לשנה, כאשר החלוקה היתה כ 60% עובר למכון בן גוריון ו40% מתחלק בין הבית בתל אביב והצריף אשר בשדה בוקר.
החלוקה הזאת בוצעה על ידי מספר פרמטרים אשר חלקם כמות מבקרים, צוות המקום וכן בעיקר על ידי דרישה של מנהלי אותו מוסד ותקיפותם בנושא.
מטרת התקציב היא רק על מנת להחזיק ולתחזק את המקומות ולא על מנת לשלם שכר או פיתוח ושיווק, את הפרשי התקציבים המוסדות מקבלים מגופים פרטים וכן תרומות, כאשר הכסף העיקרי הוא תקציב משרד התרבות.
חשוב לי לציין שבשנים האחרונות 2010-2012גדל במעט תקציב מוסדות אלו והינו עומד כיום על 6.4 מיליון ש"ח וזאת בזכותו של משרד התרבות.
הכנסות נוספות הן על ידי מכירות מקומיות של מזכרות וכן עלויות כניסה שלא מכסות דבר וחצי דבר, וזאת כחלק מקיום צואתו של בן גוריון "שהמקום יהיה פתוח ונגיש לכולם".
רק לשם השוואה בין המוסדות השונים
על מנת להבין את החשיבות של המקומות האלו, יש רק לעיין במספרים הבאים של המבקרים במקומות, מדובר בכ 150 אלף איש אשר ביקרו בשנת 2011 במוסדות אלו, בינהם חיילים,תלמידים מורים נתון זה לא כולל אזרחים אשר הגיעו למקום באופן עצמאי. על מנת להחזיק מקום זה ולפתח ולשמר אותו לא מספיק תקציב זעום כפי שמחולק כיום.
בנוסף לכך, השנה הוחלט על ידי משרד החינוך שזו שנה של בגין ובן גוריון, כאשר פניתי למשרד על מנת לקבל את תגובתם על מצבו של הצריף, אשר הם שולחים לשם בתי ספר לסיורים, נאמר לי כך "אנו לא אחראים על תיקצוב ועל תחזוקה, הנושא הינו באחריות המועצות המקומיות והמשרד המטפל במקומות אלו".
סליחה על הקטנוניות אבל אתם הולכים לשלוח לשם אלפי תלמידים, תדרשו ממשרד התרבות לדאוג לכך שהמקום יראה נורמלי, אתם מחנכים שם את התלמידים, אתם לא רוצים שיראו שזה מקום מכובד, המייצג מורשת מכובדת?

על מנת להבין את המשמעות בהחזקת מבנים אלו ניתן לקחת את מספרי המבקרים ואת כל העובדים הקבועים במוסדות אלו ולהבין את העלויות הקבועות והמשתנות.
ולהשוות את הדבר לטבלה של התקציב בשלוש השנים האחרונות.
תקציב מוסדות בן גוריון בשלוש שנים האחרונות בפרוט לפי שם מוסד- משרד התרבות והספורט
בודאי שמציאות זו מחייבת את כל הנוגעים בדבר הן משרד החינוך והן משרד התרבות ובודאי של משרד ראש הממשלה לבחון את האפשרות של הגדלת התקציב למוסדות אלו, וזה לאור הנתונים שמראים שתקציבי המוסדות שבאחריות משרד ראש הממשלה מתוקצבים בסכומים של 10 מליון ויותר לשנה.

בנימה אישית ברצוני להגיד, פניתי לכל הנוגעים בדבר מיו"ר הכנסת דרך יו"ר מפלגת העבודה, שר החינוך ועוד.
טרם התקבלה תשובה מסודרת מאחד מאמורים לעיל.
הנושא אינו קשור לימין או שמאל (היו שרים מכל המפלגות בתיקים אלו שלא עשו דבר) אלא בשאלה הפשוטה, האם ההסטוריה שלנו שהיא חלק מאיתנו צריכה להיות משומרת על ידי הממשלה? לפי דעתי כן כי לי כאחד שהוא חלק מהעם חשוב לדעת שראש הממשלה מי שזה לא יהיה מסתכל על העבר שלנו כעם ואני בטוח שהוא יסתכל כמה שיותר רחוק על העתיד של כולנו.


חבל שגם בנושא של זיכרון מורשת, יש איפה ואיפה כאשר, אנחנו לא מבקשים מוזאון פאר או מצגת אור קולית משגעת, רק להחזיק את האתרים האלו בצורה מכובדת וראויה עבור זיכרון האנשים אשר גרו שם ומשם הקימו את המקומות ששם אנחנו גרים היום.

יום שלישי, 28 באוגוסט 2012

"וגר זאב עם כבש"? על האיחוד הצפוי במפלגות הימין.


בשבת האחרונה הייתי עם משפחתי הקטנה בישוב פסגות, ישוב שבהיסטוריה שלו היה אחד המזוהים חזק עם מפלגת המפד"ל, אך מאז הקמת מפלגת האיחוד הלאומי, הישוב מזדהה אם מפלגה זו בעיקר, וכיום תושבי הישוב מתעוררים לחיים ושיחת היום שם זהו הפריימריז שבבית היהודי. 
כצלה'- האם אותו יקבלו בוחרי הבית היהודי?
בשיחת מסדרון שהשתתפתי בנוגע להתפקדות למפלגת הבית היהודי, העלה אחד המשתתפים שאלה קטנה, "תגיד נניח התפקדתי, בחרתי, ניצחנו, עכשיו יהיה איחוד, נקבל במפלגה את כצ'לה,מיכאל בן ארי, בן גביר וחבריו, אם אני רוצה אותם במפלגה, הייתי מצביע עבורם ישירות, אז בשביל מה להתפקד?" ומיד סינן "רואה זו דמוקרטיה בגרוש".

אני חייב להודות הלכתי הביתה בתחושה לא טובה מהשיחה, יש צדק במה שהוא אומר, באמת אם אני רוצה את החבר'ה של האיחוד הלאומי הייתי מצביע עבורם, אז בשביל מה באמת להתפקד? 

בשבועות האחרונים אני מגלה מספר דברים על הפריימריז הזה ודרך התנהלות שלו.
כאשר בתחילת הדרך, יצאה המפלגה בהצהרה על רצונה ל"הצעיר" את השורות וקראה לחבר'ה צעירים להתמודד ברשימה, אבל לפני שבוע וחצי הוחלט בוועדת המפלגה שאם איילת שקד תנצח בהתמודדות על מקום של אישה במפלגה (מקום רביעי) אזי היא גם תמלא את המשבצת של השיריון לצעיר (עד גיל 40) שהיה צריך להיות מקום חמישי, לכאורה מהלך מובן הרי שקד היא גם צעירה וגם אישה, אך הדבר נועד על מנת להכניס עוד איש מהמערכת הוותיקה למקום ראלי יותר מהמקומות בהם יזכו.
באותה ועדה הוחלו שכל מי שהתפקד טלפונית יצטרך לשלוח מייל או פקס אם אישור התפקדות, על מנת למנוע זיופים לכאורה, אבל מהלך זה נועד עבור מתפקדיו של בנט אשר עד להודעה זו, פקד כ 1,500 איש בדרך זו ועוד רבים בדרך המקובלת, בנוסף לכך הועדה לא הפיצה אינפורמציה זו בקרב הציבור אלא רק הודעה למרכזי ההתפקדות.

רבני הציונות הדתית יצאו בהצהרה לכל מי שבעל זכות הצבעה (מגיל 17) לממש את זכותו להתפקד ולהצביע על מנת ליצור השפעה גדולה במפלגה, האם בכך הם לא יוצרים תרמית מול המתפקדים? הרי הם באם להכריע מי יוביל את המפלגה ומי יהיה במקומות ראלים ומי פחות ולאחר מכן יבוא איחוד כזה או אחר, כאשר אני מסתמך על ההסכם שנסגר בין המפלגות כאשר דובר על הקדמת הבחירות לחודש ספטמבר(תודה לטל שניידר על המידע), אשר מדבר שהמפלגה הגדולה תוביל את הרשימה המאוחדת ושאר המקומות יאוישו בשיטת הריץ'רץ'.
בנט- לאן יוביל את המפלגה?
לפי הסכם זה אנו נקבל את כצ'לה כיו"ר המפלגה ואת מיכאל בן ארי במקום ראלי (בתקווה שיהיו 10מנדטים), בשביל זה למה להצביע למלגה מאוחדת?ניתן לוותר על האיחוד ולהצביע ישר לאיחוד הלאומי.

הבית היהודי- מפד"ל הייתה תמיד חברה יותר סוציאל דמוקרטית, ומפלגה ממלכתית ומתונה יותר, איחוד זה יכול לפגוע המטרות המפלגה, האם ארץ ישראל תהיה בראש, חינוך, עניינים חברתיים? מי יהיה מוביל המפלגה הרבנים או יו"ר המפלגה?  הרבה שאלות שעולות ממהלך זה, ומעט מאוד תשובות.


העניין המרכזי הוא אותה שאלה שהועלתה כאן.
האם מהלך כזה הוא דמוקרטי ואטי עבור קהל המתפקדים? האם יש למועמד כזה או אחר את הזכות להכריז שיבצע איחוד בין מפלגות, כאשר לא ידוע פשר הסיכום בין המפלגות או דרך המיזוג? האם החלטה כזאת צריכה לעבור בוועדות המפלגה לפני שבכלל מועמד כזה או אחר יוצא בהצהרות?

התחושה שאיתה הולכים אנשים מהמגזר הדתי אשר התפקדו כבר לבית היהודי, שאיחוד זה פוגע במהלך הדמוקרטי שהיה עד עכשיו שראו בו סוג של דבר חדש ומרענן בציבור הדתי.
ומעבר לזה לא אחת שמעתי שאם האיחוד הזה יצא לפועל ויצור מצב שבו אנשים שלא נבחרו על ידי המתפקדים ולא התמודדו להנהגת המפלגה יקבלו מקום ראלי במפלגה הזאת, יעברו רבים ממתפקדי הבית היהודי ויצביעו לליכוד, דבר זה יכול להיות בעוכרי המפלגה המאוחדת שישארו בעיקר עם המצביעים הקיצוניים יותר ממה שציפו.

אז איך מגיעים ל10 מנדטים? ממשיכים בעבודה קשה כמו שעשו עד היום, יוצרים מפלגה שמאמינה שהיא יכולה להיות לא רק עם 10 מנדטים אלא היא יכולה להגיע ל 25 מנדטים, לכוון את החץ הכי גבוה שאפשר ולא לכוון נמוך כמו שעשו עד היום המטרה היא גם של הנבחרים וגם של הבוחרים ליצור מפלגה חזקה ואיכותית שתוכל להשפיע רבות באיחוד כזה, "יצא שכרנו בהפסדנו"