יום ראשון, 22 ביולי 2012

חום יולי אוגוסט.



בשיחת בית כנסת בסוף שבוע הזה, עם חבר שמבין את המצב, הגענו למסקנה שכבר כולם יודעים, יהיה פה שמח בתחילת אוגוסט.


הממשלה צפויה לצאת לפגרת הקיץ הארוכה שלה, וככל הנראה היא משאירה אחריה שובל של נושאים לא סגורים ודי מהותיים, חוק גיוס, פינוי מיגרון והמחאה החברתית.  נושאים אלו היו צריכים להיסגר לפחות חלקם עד לסיום המושב הנוכחי,
האם יש מצב שנתניהו שוב בורח מהחלטות?


לפי התחזיות הצפויות אנחנו הולכים לקראת שנת בחירות, שאולי אפילו תוקדם (עדיין לא שמענו התיחסות של רוה"מ לקריאה של שלי יחומוביץ), נתניהו חייב להיכנס לישורת האחרונה כאשר ידו על העליונה באם הוא רוצה שהמגמה של סקרי סופ"ש האחרון תיפסק ותשתנה.
נתניהו לא יכול לקחת על עצמו משברים נוספים לקראת הבחירות הקרובות, אז הוא מבצע הערכת מצב, מה יותר עדיף לו, ובעקר מה הוא יעשה כדי להישאר קדנציה נוספת כראש ממשלה.


האפשרויות השונות.



כמו לפני כל מבצע שיצא בעברו הצבאי, נתניהו עושה גם עכשיו  הערכת סיכונים אפשרים לכל תרחיש, וכל זה כאשר המטרה היא לשכת ראש הממשלה.

המחאה החברתית

הדברים בחלקם לא פשוטים ומצריכים תמרון בין שותפים לדרך, הדבר הראשון והפשוט ביותר עבורו זה המחאה החברתית.
המחאה בשנת 2011
במקרה הזה כולנו עזרנו לו, ראשי המחאה, העיתונות (יש כאלה שיגידו שהוא קנה אותה), כאשר אין הענות מסיבית כמו בשנה שעברה דבר זה יוצר שהתקשורת פחות מתעסקת בזה, אז זה גם יורד לאט לאט מהסדר הציבורי, הדבר היחיד שבגללו נתניהו עדין מחשיב את הסיפור של המחאה החברתית זהו הסיפור הטרגי של משה סילמן ז"ל, שגם ממנו נתניהו הצליח בצורה אלגנטית יחסית להיתחמק.
כהערכה נתניהו לא יגע בדבר עד לקראת הבחירות הבאות, אולי יבצע שינויים קטנים במצע הליכוד אשר יכלול יותר דגש על הפן החברתי ולקראת הבחירות ידגיש את הדברים הטובים אשר נוצרו פה בזמן הקדנציה שלו.


מיגרון - דו"ח לוי.

בחלק זה נתניהו ואנשיו קצת יותר מסתבכים, אבל בסופו של דבר גם זה לא משהו שיכול למנוע בחירה בו שוב אולי יעיב על התהליך ויחייב אותו לסגור עסקאות שאולי יגבילו אותו בקדנציה הבאה שלו, עם הבית היהודי,האיחוד הלאומי ואפילו עם ליברמן.
כרגע בתהליך מאוד ברור, הממשלה מעכבת את הכרעתה ואת תשובתה לבג"צ בנוגע להכשרת מיגרון, לאור רכישת הקרקע על ידי התושבים.  במקרה של פינוי הישוב, נתניהו יקלע לבעיית אמון כי למרות שהפינוי לא יהיה דומה לעמונה אלא יותר דומה לפינוי 5 הבתים בגבעת האולפנה- למרות כל מה שאומרים, וזה לאור סיכומים שיש בין ראשי המתיישבים לבין הממשלה וכן קיימים כבר בתי מגורים חדשים שנמצאים לא רחוק מהישוב המקורי, אשר יהפוך ככל הנראה לבסיס צבאי.  עדין המתנחלים יראו בצעד זה כפגיעה משמעותית בהם וזה לאחר שהוא ביצע "הקפאה" של הבניה בראשית דרכו. כך שנתניהו ירצה מאוד לשנות את מעמדו בקרבם.
החלטה מצדו לאשר את מגרון היא אינה נוראית פוליטית, כאשר הדבר יאושר על ידי בג"צ (בגלל הרכישה) כך שהוא אינו פוגע בשלטון החוק והוא גם מחזק את ההתיישבות, מהלך זה ייתן לו הרבה נק' בציבור המתנחלים, ואולי אפילו יחליש במעט את פייגלין בתוך המפלגה.
להערכתי נתניהו יאשר את הישוב הזה אבל על מנת שלא לגרום להתלהמות מצד אנשי קדימה והעצמאות, הוא לא יאמץ את דו"ח לוי אשר נכתב אלא יעדיף לגנוז אותו כפי שהוא.


השוויון בנטל

המקרה הזה הוא ה"עקב אכילס" של נתניהו, שמעסיק אותו יום יום, כאשר מצד אחד הוא רוצה את החרדים על מנת לבסס את עצמו ב 100% בממשלה הבאה אבל הוא חייב מצד שני את אנשי קדימה שככל הנראה יפרשו בקרוב מאוד ויעברו לצידו ביניהם ניתן לראות את דיכטר,פלסנר והנגבי (הערכה שלי בלבד) אשר מייצגים את כלל ציבור המשרתים.
נתניהו צריך לבחון מי מועיל לו יותר בעתיד, שעל הפרק עומד זה שאין לו מתמודד ראוי כרגע (בהנחה שלבני לא נכנסת ואולמרט לא נכנס) והחרדים לא "סגורים" עדין על שלי יחימוביץ.
בנוסף המגזר החרדי נמצא כרגע בחוסר ידיעה על אופי מחליפו של הרב אלישיב זצ"ל וככלל הנראה חלק מהמאבק על הירושה יהיה הדעה הנחרצת על אי הגיוס לצה"ל, דבר זה גם נלקח בחשבון אצל נתניהו.
נתניהו ינסה בכל הכוח להעביר את מטווה יעלון בהקדם, דבר אשר יקדים את פרוק קדימה, והדבר היותר פשוט הוא שנתניהו יוכל להעביר חוק זה יחד עם ש"ס או לפחות שהם ימנעו או לא יופיעו להצבעה, וזה על יד כל מיני הבטחות כאלה ואחרות.
ובכך ייצור סיבובו את התדמית של מי שראה את הנולד ועמד בחרוף נפש על מנת לשנות את הדברים, וזה מבלי לפגוע בליברמן ובאנשי קדימה.


חשוב לזכור נתניהו נמצא כרגע בשלב של איסוף נק' וצריך למנוע מזעור נזקים לקראת הישורת האחרונה.


מישהו אמר חם?









יום רביעי, 18 ביולי 2012

מופז מודיע על פרישה - מאתר וואלה

אז מה היה לנו שם?



לפי 70 יום נכנסה קדימה בקול גדול לממשלה הגדולה ביותר שידענו, בהצהרות גדולות..
היום קדימה אישרה את הצעת מופז לפרישה מהממשלה, ובין הקיצונים הללו לא שמענו דברים גדולים, קדימה לא הצילה את עצמה והממשלה לא העבירה אף חוק משמעותי (ביטול חוק ההסדרה היה קורה גם ללא קדימה).


אז השאלה היא מישהו שיחק בנו?


התשובה הפשוטה היא כן!  וגם שרים וחברי כנסת היו השחקנים וגם לנו היה חלק לא קטן בהצגה. 
נתניהו ומופז בנו פה יופי של תרגיל אשר כל מהותו ניצחון הליכוד בבחירות הבאות, גם אם אולמרט יחזור לפוליטקה, למרות ההצהרות שלו  לא יוכל לבנות מהלך של ניצחון לקראת בחירות קרובות או מוקדמות.


יחימוביץ בגלל שתיקתה הגדולה ואי עמידתה בצורה חזקה כיו"ר האופוזיציה, נפגעה פוליטית, כאשר היא כבר לא יכולה הגדיר את עצמה כ"חלופה לשלטון" כי הדרך שבה בחרה בתקופה הזאת, מזכירה מאוד את השלטון הנוכחי.


לפיד אולי יגרוף לכיסו מצביעים מהמרכז וכן חלק מאנשי המחאה החברתית, אבל הוא לא יכול להוות עדין חלופה לשלטון.


המרוויחים הגדולים הם נתניהו כמובן וליברמן, כאשר הוא יעמוד על כך שבתאריך ה 1 לאוגוסט יחול צו הגיוס כבר מגיל 18 כפי החוק הקיים וזה ייושם רק בעקבות זה שלא חוקק שום חוק חדש, ובכך יעמוד בדיבורו בכל מקום, שהגיוס יהיה מגיל 18לשרות רגיל או אזרחי. ויוכל לגרוף עוד כמה קולות על הצלחתו דבר.


בסופו של דבר מופז הפסיד (שוב!), ונתניהו יצא גדול גם בעני החרדים (אי הסכמתו למתווה פלסנר)  וגם ב 1 לאוגוסט יחל גיוס מגיל 18.
הרי הדברים ברורים לכל אז מדוע מופז קידם פרישה? כדי לפגוע במפלגה? ליצור פילוג? ימים יגידו.


מתחת לרדאר.

בשבת האחרונה יצאו פרסומים נגד בנט ושקד ובכך שהם רוצים להפוך את הבית היהודי למפלגה שהיא לא דתית .  יש אפשרות שהמפלגה שחרטה על דגלה ניקיון כפיים בפריימריז, גם הם נפלו?.

מאתר רוטר נט
היום בוועדה לביקורת המדינה, אשר התנהלה בנוגע לדו"ח הכרמל הופיעו השרים אשר צוינו בדו"ח מלבד שר האוצר, אשר שלח מטעמו אנשים בטענה שהוא יכול לא להופיע ולשלוח נציגים (דבר אשר איננו נכון, אלא ההפך הוא הנכון).
האם שטייניץ "שם קצוץ" על דו"ח המבקר? מעניין לראות אם הדרישה של יו"ר הכנסת לבדוק את הדבר מה היא תעלה.








יום שישי, 13 ביולי 2012

המאבק לגיוס כולל והציבור הדתי לאומי.


 ראיתי שבוע שעבר פרסום ב YNET שהפראיירים טוענים שהציבור הדתי לאומי, אנשי הישיבות ובני עקיבא אתם וכבר מההפגנה הקרובה נראה הרבה יותר כיפות סרוגות בקהל.

הציבור הדתי לאומי נקרע בין 2 עולמות, המציאות החדשה גורמת לו להעלות שאלות שהוא תמיד התחמק מהם.


הציבור הזה מבין מאוד גם את הציבור החילוני ואת זעקתו לשוויון בנטל, וגם את הציבור החרדי אשר רוצה להישאר ספון בתוך כותלי בית המדרש.


הציונות הדתית מחזיקה כ 50-60% מהקצונה הזוטרה והבינונית  והיא גם יצרה למגזר שלה הסדר  עם המדינה בנוגע לחלוקה בין לימוד תורה וצבא.
כך שהם נוגעים בשתי העולמות


אבל ציפייה מציבור זה להחליט מה הוא מעדיף, די דומה (ואני מקצין במעט) לשאלה שאני אשאל את הבת שלי, את מי את יותר אוהבת את אבא או אימא?  
הציבור הדתי שואל את עצמו היום על בסיס הדיאלוג הזה, מה אני? יותר חרדי או יותר חילוני?
והוא לא כל כך מצליח לענות לשאלה הזאת.

האם זו שעתו של הציבור הזה?
כל השנים ההנהגה של הציונות הדתית חיפשה את הזמן שבו יש "לתפוס פיקוד", אולי זה הזמן שלהם להיכנס לתפקיד המתווך, הרי הם מכירים טוב את שני הצדדים
גם ציבור הבוחרים שלהם רוצה לראות אותם יותר אקטיביים מבחינה פוליטית ואולי ככה אפילו יצליחו לגרוף עוד כמה קולות לקראת הבחירות הבאות?


אבל שוב כמו רוטינה מנהיגיו בפועל וגם מי שרוצה להנהיג אותם בעתיד לא רואים את ההזדמנות או מתעלמים ממנה, ויוצאים בהצהרות אחרות לגמרי  כמו איילת שקד "חשוב שהחרדים יעבדו מאשר יתגייסו" והשר הרשקוביץ: "בואו נאפשר גם לחילוניות לא להתגייס".והגדיל להגיד את מאנשי המפלגה "כרגע מעדיפים לשבת על הגדר".


הסיטואציה הזאת יכולה גם לפגוע במפד"ל ובאיחוד הלאומי כאשר הרבה מציבור הבוחרים שלהם מסכים למאבק, ושואל את עצמו, איפה אותם רבנים אשר הביאו את פתרון ההסדר? למה בנט, יצא סיירת מטכ"ל לא מביע דעה בפומבי? 
המצב כיום מעלה שאלות קשות לציבור זה, ולאט לאט יחייב אותו לבחור צד והזמן הזה מתקרב.






יום רביעי, 11 ביולי 2012

האזרח הקטן.

את האזרח הקטן כולנו מכירים, הוא נחמד, עושה מה שצריך, לא מפריע ותומך בכל מה שיגידו לו.

כן זה נכון, עד לפני שנה בערך.
אותו אזרח קטן זה כל אחד מאיתנו, אם באמת תסתכלו על עצמכם בצורה אמיתית תגלו שגם אתם אזרח קטן, גם אם חשבתם עד היום שלא.

אבל לאותו אזרח קטן, די נמאס להיות כזה, תמיד הוא ידע שהוא חייב לתפוס הובלה לצאת מהסטאטוס של "אזרח קטן" ולהפוך ל"האזרח", אבל כל פעם צץ משהו חדש, פעם זה מלחמה ופעם זה מבצע, פעם זה טובענות של עבודה ופעם זו המשפחה.
כן זה די קשה להיות "האזרח" תמיד חשב לעצמו, יש אנשים שעושים את זה טוב יותר (יחסית), מה? איך אני אתמודד אם הדברים האלה? ושוב קובר את עצמו בשיגרה הרגילה.

לפני שנה משהו בו השתנה, הוא "קצת" יותר מעז, פתאום כל התובנות שאסף עד היום הופכות לדעות.
פתאום כל המחשבות והרעיונות שלו התחילו להפוך למשהו "קצת" יותר מוחשי.
ואז זה הבזיק בו- להיות "האזרח" לא מחייב "טייטל" כזה או אחר, כי באמת אותם "האזרחים" שהוא מכיר הם בסה"כ אזרחים קטנים, נכון הם עשו ופעלו ותרמו ונתנו, אבל כאשר הם הפכו להיות "האזרח" הם השתנו ולא משנה מה הם יגידו.
ולי זה לא יקרה חשב לעצמו כן אני לא מחפש את "הכסא" אני מחפש לשנות מצב קיים.

אני יודע רוב האנשים כותבים "אודות" על דברים שעשו, רעיונות שהגו ועוד כיד הדמיון.
אבל אצלי זה שונה ה"אודות" שלי הם קצרים, אני "אזרח קטן", כן כן הזה שכתבתי עליו למעלה.

אג'נדה יש, חשיבה יש, דעה יש ויש אז יאללה לעבודה!
אני את שלי יעשה בכך שאכתוב, אבל אתם מצדכם תעשו בכך שתגיבו.

ונק' קטנה לסיום- אותו "האזרח" מבחנתי זה לא פוליטקאי או מפורסם כזה או אחר, אלא אחד שלוקח איתו אנשים בגלל האמת בדברים ולא כי הוא פוליטיקאי טוב... זה "האזרח"