"אין עתיד אם אין עבר"

בן גוריון- בלי עבר אין עתיד

הכל התחיל לפני כחודש בנסיעה ברכבת לכיוון חיפה, תפסה אותי כתבה בעיתון "מעריב" שבה הוצג מכתב שנשלח מראשי מוסדות בן גוריון לראש הממשלה ולאנשי ממשלה נוספים, בו הם אומרים "לא ניתן להחזיק את המקום בתקציב הזעום הקיים, באם לא יגדל התקציב בקרוב מקומות אלו יאלצו להיסגר".
הסיפור הזה החזיר אותי שנים אחורה לטיול משפחתי שעוד היתי ילד קטן, הגענו לאחד מאתרי המורשת שלנו במהלך הטיול, כל האחים הבענו את מורת רוחנו מזה, ואז אבא שלי הסתובב ואמר "מי שאין לו עבר אין לו עתיד" וזה נחרט.
אני לא איש שמאל לא בעברי ולא בהווה, אבל חונכתי על בסיס הערכים של בן גוריון,בגין,רבין ודומיהם.
מורשת של אהבת העם והארץ שלנו וראיה אחורה כדי להסתכל קדימה, זו הסיבה לטור עמדה זה.

הצריף

הצריף של בן גוריון- שדה בוקר

בשנת 1952 הצטרף בן גוריון לקיבוץ שדה בוקר, כשנה לאחר מכן פרש מהממשלה ועבר לקיבוץ, בו עסק בעיקר בעבודת כפיים בדיר ובכתיבת זיכורנותיו, המעבר לקיבוץ היה ממספר סיבות, אשר המרכזית בינהם היא מפגש שהיה לו עם נוער חלוצי במקום שנה לפני כן, וכן הרצון הגדול שלו להתרחק ולהתנתק מתפקידו האחרון אשר ביצע.
לפני מותו ביקש להכניס לצואתו את ההוראה שביתו זה שבשדה בוקר ישאר כפי שהוא היום על תכולתו ועל צורתו, ושהבית יהיה פתוח לציבור ברחב.

בעקבות צוואתו חוקקה הכנסת חוק אשר נקרא "חוק בן גוריון" אשר מעגן את בקשה זו בצוואה וכן מוסיף עליה את פתיחת מכון לימוד של מורשתו ודאגה לביתו אשר בתל אביב , חלקת הקבר וכמובן הצריף, בחוק זה לא מובהר באופן חד משמעי מי יתקצב את הדבר, אלא מצויין (סימן ג' סעיף 14) שבכל שנה יעבירו ראשי המוסדות את התקציב שלהם לשנה הבאה אשר תחפוף לתקציב שנתי של הממשלה (הכוונה שלא יהיה פערי זמן בין התחלת וסיום התקציב בין הכנסת למוסדות) התקציב יועבר למשרד החינוך והתרבות ומשם לאישור ממשלה.
בפועל לא ברור לי עדין איך נקבע גודל התקציב בעבר, לא מצאתי לדבר רישומים וכן מספרים של גובה התקציב.
משרד החינוך עבר מס' תהפוכות בעבר, כך בממשלה ה 23 (ממשלת רבין) הופרד נושא התרבות והועבר לידי משרד המדע, ושוב בוצע שינוי בשנת 1998 על ידי נתניהו שהעביר את נושא התרבות חזרה לחינוך בשנים אלו ולאחר מכן הוחלט על ידי אהוד ברק בשנת 1999 להחזיר את נושא התרבות לשר המדע.
שינוים אלו הביאו לכך שבסוף הגוף המתקצב את מוסדות בן גוריון הוא משרד התרבות והספורט (כיום) ולא משרד החינוך, וכל זה שמוסדות אחרים הדומים למוסדות מורשת בן גוריון, כגון מוסדות מורשת בגין ומורשת רבין מתוקצבים על ידי משרד ראש הממשלה ישירות.
במהלך השנים האחרונות התקציב של מוסדות בן גוריון עמד על כ 4.8 מיליון ש"ח לשנה, כאשר החלוקה היתה כ 60% עובר למכון בן גוריון ו40% מתחלק בין הבית בתל אביב והצריף אשר בשדה בוקר.
החלוקה הזאת בוצעה על ידי מספר פרמטרים אשר חלקם כמות מבקרים, צוות המקום וכן בעיקר על ידי דרישה של מנהלי אותו מוסד ותקיפותם בנושא.
מטרת התקציב היא רק על מנת להחזיק ולתחזק את המקומות ולא על מנת לשלם שכר או פיתוח ושיווק, את הפרשי התקציבים המוסדות מקבלים מגופים פרטים וכן תרומות, כאשר הכסף העיקרי הוא תקציב משרד התרבות.
חשוב לי לציין שבשנים האחרונות 2010-2012גדל במעט תקציב מוסדות אלו והינו עומד כיום על 6.4 מיליון ש"ח וזאת בזכותו של משרד התרבות.
הכנסות נוספות הן על ידי מכירות מקומיות של מזכרות וכן עלויות כניסה שלא מכסות דבר וחצי דבר, וזאת כחלק מקיום צואתו של בן גוריון "שהמקום יהיה פתוח ונגיש לכולם".

רק לשם השוואה בין המוסדות השונים

על מנת להבין את החשיבות של המקומות האלו, יש רק לעיין במספרים הבאים של המבקרים במקומות, מדובר בכ 150 אלף איש אשר ביקרו בשנת 2011 במוסדות אלו, בינהם חיילים,תלמידים מורים נתון זה לא כולל אזרחים אשר הגיעו למקום באופן עצמאי. על מנת להחזיק מקום זה ולפתח ולשמר אותו לא מספיק תקציב זעום כפי שמחולק כיום.
בנוסף לכך, השנה הוחלט על ידי משרד החינוך שזו שנה של בגין ובן גוריון, כאשר פניתי למשרד על מנת לקבל את תגובתם על מצבו של הצריף, אשר הם שולחים לשם בתי ספר לסיורים, נאמר לי כך "אנו לא אחראים על תיקצוב ועל תחזוקה, הנושא הינו באחריות המועצות המקומיות והמשרד המטפל במקומות אלו".
סליחה על הקטנוניות אבל אתם הולכים לשלוח לשם אלפי תלמידים, תדרשו ממשרד התרבות לדאוג לכך שהמקום יראה נורמלי, אתם מחנכים שם את התלמידים, אתם לא רוצים שיראו שזה מקום מכובד, המייצג מורשת מכובדת?

על מנת להבין את המשמעות בהחזקת מבנים אלו ניתן לקחת את מספרי המבקרים ואת כל העובדים הקבועים במוסדות אלו ולהבין את העלויות הקבועות והמשתנות.
ולהשוות את הדבר לטבלה של התקציב בשלוש השנים האחרונות.

תקציב מוסדות בן גוריון בשלוש שנים האחרונות בפרוט לפי שם מוסד- משרד התרבות והספורט

בודאי שמציאות זו מחייבת את כל הנוגעים בדבר הן משרד החינוך והן משרד התרבות ובודאי של משרד ראש הממשלה לבחון את האפשרות של הגדלת התקציב למוסדות אלו, וזה לאור הנתונים שמראים שתקציבי המוסדות שבאחריות משרד ראש הממשלה מתוקצבים בסכומים של 10 מליון ויותר לשנה.

בנימה אישית ברצוני להגיד, פניתי לכל הנוגעים בדבר מיו"ר הכנסת דרך יו"ר מפלגת העבודה, שר החינוך ועוד.
טרם התקבלה תשובה מסודרת מאחד מאמורים לעיל.
הנושא אינו קשור לימין או שמאל (היו שרים מכל המפלגות בתיקים אלו שלא עשו דבר) אלא בשאלה הפשוטה, האם ההסטוריה שלנו שהיא חלק מאיתנו צריכה להיות משומרת על ידי הממשלה? לפי דעתי כן כי לי כאחד שהוא חלק מהעם חשוב לדעת שראש הממשלה מי שזה לא יהיה מסתכל על העבר שלנו כעם ואני בטוח שהוא יסתכל כמה שיותר רחוק על העתיד של כולנו.


חבל שגם בנושא של זיכרון מורשת, יש איפה ואיפה כאשר, אנחנו לא מבקשים מוזאון פאר או מצגת אור קולית משגעת, רק להחזיק את האתרים האלו בצורה מכובדת וראויה עבור זיכרון האנשים אשר גרו שם ומשם הקימו את המקומות ששם אנחנו גרים היום.